Rosenfeld Gallery, 2020
|
Zikhron Devarim (Hebrew for “memorandum of understandings”, and literally – “remembrance of things”) is a novel written by Yaakov Shabtai, which takes place in 1970s Tel Aviv (published by Siman Kriah and Hakibutz Hameuhad in 1977, and in 1985 in English as Past Continuous).
The novel depicts a long series of characters, tied together by familial and other types of bonds, which emerge and appear in front of the reader in supposedly structureless associative connections.
In the exhibition Behind all this hides a great happiness (Rosenfeld Gallery, 2017) Boaz Arad wrote about one of the displayed works, titled Zikhron Devarim:
“In the end of the path charted by the exhibition, hangs a board with a flowchart of the relationships between the characters in Yaakov Shabtai’s Zikhron Devarim. Three friends, each one with his own tapestry of family members, friends, coincidental meetings, cultural influences. This chart is a proposal for the reading of the dozens of paintings in this exhibition. It’s a call to create connections between the images, the contents and the pictorial contexts. Contexts that originate in general history, in art and painting history and in personal histories.” This logic is adopted by the current exhibition, which carries the same name. In the exhibition there are works made in different contexts and different times, by different artists tied into the “tapestry of family members, friends, coincidental meetings and cultural influences” of Boaz Arad. And it remembers him through the “things” – the objects, the items that remember, the art. |
זכרון דברים הוא רומן פרי עטו של יעקב שבתאי, המתרחש על רקע תל אביב של שנות ה-70 של המאה ה-20 (הוצאת ספרי סימן קריאה והוצאת הקיבוץ המאוחד, 1977).
הרומן מתאר סדרה ארוכה של דמויות, הקשורות זו בזו בקשרי משפחה וקשרי הכרות אחרים, העולות ומופיעות מול הקורא בקשרי אסוציאציות נעדרי תבנית, לכאורה. בתערוכה ״מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול״ (גלריה רוזנפלד, 2017) כתב בועז ארד על אחת העבודות שהוצגו בתערוכה ונושאת את השם ״זכרון דברים״: ״בסוף המסלול שמתווה התערוכה, תלוי לוח ועליו תרשים זרימה של היחסים בין הדמויות ב”זכרון דברים” של יעקב שבתאי. שלושה חברים, כל אחד עם מארג בני המשפחה, החברים, הפגישות המקריות, ההשפעות התרבותיות. התרשים הזה מהווה הצעה לקריאה של עשרות הציורים בתערוכה. זו קריאה ליצירת הקשרים בין הדימויים, התכנים וההקשרים הציוריים. הקשרים שמקורם בהיסטוריה הכללית, בהיסטוריות של האמנות ושל הציור ובהיסטוריות האישיות.״ את הגיונות אלה מאמצת התערוכה הנוכחית הנושאת את אותו השם. בתערוכה עבודות שנעשו בהקשרים ובזמנים שונים, על ידי אמנים שונים, הקשורים ל״מארג בני המשפחה, החברים, הפגישות המקריות, ההשפעות התרבותיות״ של בועז ארד. והיא זוכרת אותו באמצעות ״הדברים״ – האובייקטים, החפצים שזוכרים, האמנות. |
