Rosenfeld Gallery, 2009
| התערוכה מנסה לחבר בין האישי להיסטורי להגיד משהו על ההיסטוריה מנקודת מבט אישית ומשהו על האישי בעזרת ההיסטורי. התערוכה יוצרת נוכחות לסדרה של כישלונות. כשלון המדינה, המשפחה ,האמנות. כשלון הדמוקרטיה והאפשרות לייצר ידע. כשלון הביקורת. הכישלון ממשיך להתגלגל בעולם ולגלגל נרטיבים שנגזרים ממנו. כשלון המלוכה. הרגע שבו “כיכר מלכי ישראל” הופכת ל”כיכר רבין”. זירת הרצח כנקודת מפגש של אידיאולוגיות, כנקודת הקרע, כאתר ארכיאולוגי. |
