Folk Tune

Rosenfeld Gallery, 2011

נקודת הפתיחה של העבודות בתערוכה ” לחן עממי” היא חפצים מצויים שנוצרו בידי אמנים אלמוניים או בעלי מלאכה. הפעולה המתקיימת בעבודותיו של ארד ביחס לחפצי המוצא האלו, נעה בין שלוש פרוצדורות: יצירה של פלטפורמה פיסולית לחפץ כזה, הכלאה של נקודת המוצא בתוצר הסופי והטמעה מוחלטת של החפץ המצוי באובייקט הפיסולי ללא עקבות לנוכחותו המקורית.
התערוכה היא מעין ארוחת שאריות בה מסורסת שאלת הדובר ונפתחת מניפת הפרעות אפשריות ביחס למושג “מקור”. אפשר לראות את התערוכה כיצירה של מהלך רגרסיבי בתוך האמנות. מהלך המתעניין בעוררות של אינטואיציות מנוונות ובמפגש שלהן עם הפוליטיות, המושגיות והמשמעות של המעשה האמנותי.

להורדת טקסט תערוכה מאת נוי פורר 
שיחה בין נוי פורר לבועז ארד אודות התערוכה
Exhibition essay by Noi Fuhrer